היתרונות של גלי רקיע ברורים:

• שידור לטווחים ארוכים מאוד בתחום התדרים הגבוהים.

• פוטנציאל לשידור יציב יותר בעקבות השתקפות הגל - לעתים בצורה כמעט שווה עם הנחתה מוחלשת ופחות תחנות הקולטות את האות.

​לגלי הרקיע חסרונות לא מבוטלים:

• אזורים שקטים (אזור דילוג SKIP ZONE) עשוי להשאיר מרחבים רבים ללא יכולת לקליטת אותות משודרים.

• השימוש בגלי הרקיע מצריך תכנון יסודי וידע רב בתחום.

​​​
 

יש חשיבות גבוהה לאזורי הדילוג.
במצבים בהם נדרש שיהיה ״כיסוי שטח גדול״ , השימוש בגלי רקיע יכול להיות בעייתי מכיוון שבשידורי רדיו הפועלים בתחומים הגבוהים והבינוניים, שטחים נרחבים עשויים להיות ללא יכולת לקלוט את האות המשודר.
 

הפחתת מרחק הSKIP ZONE:
בכל הקשור להפחתה או השפעה על ״האזור השקט״ (אזור הדילוג), גם לגלי הקרקע וגם לגלי הרקיע השפעה על הדבר.
בכל הקשור להשפעה של גלי הקרקע, ההשפעה מתקשרת ישירות לגורמים המשפיעים על גלי קרקע כמצוין מעלה במאמר זה.
 

אך גם בשידור גלי הרקיע, יש מספר גורמים הקובעים את מרחק הדילוג שלהם.
בתכנון שידור הרדיו, ניתן להשפיע על מרחק הדילוג של גל הרקיע וגם על האזור השקט המתקבל.
אמנם מה שיתקבל בפועל, הוא השלכה של מספר גורמים ובהם: תדירות השידור (תדר), מצב היונוספירה וזווית השידור.

 

אם יש צורך בצמצום האזור השקט בכדי להגדיל את נפח כיסוי השידור, ניתן להפחית את תדר השידור.
הפחתת תדר השידור תביא להפחתה בהנחתה של גלי הקרקע המתפשטים במרחב - מה שיאפשר כיסוי נרחב יותר של אזורי קליטה שלהם

ובמקביל תאפשר גם להחזיר את גל הרדיו בזווית גבוהה יותר - לכדור הארץ ביתר קלות (כתלות גם בתנאי האטמוספירה). 

​​

​

השפעת תדרי השידור השונים והיונוספירה על צורת שידור גלי הרקיע:

[המחשת השפעת תדרים על גלי הרקיע בפועל בעקבות תנאי ההתפשטות ומצב היונוספירה]
 

לקריאה מורחבת על ״האטמוספירה״ לחצו כאן.
 

נתחיל בשידור בתחום הבינוני M:

• במהלך היום, שידורים בתחום הבינוני ישודרו כגלי קרקע בלבד.
  ⬇︎

• כל השידורים שנקלטים הם הנמצאים בתחום שכבת היונוספירה D.
  (אולם בלילה, השידורים עשויים להגיע למרחקים גדולים יותר בגלל ששכבה D דואכת, שאז האותות פוגשים שכבות גבוהות יותר של היונוספירה)
  ⬇︎

• ככל שהתדר נהיה גבוה יותר מעבר לתחום הבינוני, ניתן להגיע לנקודה בה גל הרדיו חודר את שכבת D של של היונוספירה - אל שכבה E שאז הוא יחזור בחזרה אל שכבה D וישתקף אל כדור הארץ (במרחק זהה לזה שעבר מהמשדר).
  ⬇︎

• המשך גדלת התדר תביא להמשך הקטנת זווית השבירה שלו ביונוספירה דרך שכבת הE עד לכדי כך שהגל ממש יחדור גם דרכו.
  אחרי שיעבור את שכבה E - יגיע אל שכבה F1 - ממנה צפוי להשתקף בחזרה אל כדור הארץ.
  [הערה: מכאן ההבנה שככל שהתדר גבוה יותר, אפקט גל הקרקע יקטן, ומנגד גל הרקיע יפגוש את היונוספירה בזווית בה חודר את שכבותיה יותר ויותר - ככל שהתדר יגדל.
  לצורך ההמחשה, נשווה בין שכבה F1 ושכבה E. מחמת המרחק הרב יותר אל שכבה F1 בהשוואה לשכבה E, אזי שבשכבה הגבוהה יותר - מרחק הדילוג יהיה גבוה יותר. בפועל - תקשורת אפשרית לטווח ארוך יותר].
  ⬇︎

• ככל שהתדר ימשיך לגדול, יעבור בסופו של דבר גם את שכבת F1 - אל שכבה F2.
  שכבת F2 היא השכבה הגבוהה ביותר ביונוספירה,  ממנה התקשורת האפשרית היא לטווחים הארוכים ביותר, בתחום גלי הרקיע.
  בהתאם, גם הSKIP ZONE יגדל.
  לטובת השוואה גסה, מרחק השידור האפשרי משכבה E הוא 2,500 קילומטרים (מרחק דילוג) בעוד שמרחק הדילוג האפשרי משכבה F2 הוא 5,000 קילומטרים. בלילה מתאחדות שכבות היונוספירה בגובה של 300 קילומטרים.

 

 

המושגים ״גלי שמים״, ״מרחק דילוג״ ו״אזור דילוג״ (״האזור השקט״, ״האזור המת״ וכו׳) הם מושגי הבסיס, הליבה של התפשטות גלי רדיו בתחום הגבוה (גלים נמוכים - HF).
הבנה אמיתית של מונחים אלה, תאפשר הבנה עמוקה של תקשורת בתחום הHF וגם בסיס לצורות התקשורת המתרחשות עם תחום הHF כדוגמא תקשורת דו-כיוונית וכו׳. כמו מדוע משתמשים בכל אחת, כיצד התקשורת אפשרית בטווחים כה רבים, השפעות חיצוניות ומונחים נוספים בהם נתקלים לעתים גבוהות בתקשורת הרדיו.
 

​

שבירה ביונוספירה

​

​