תוכנית הטילים והכטמ״מ האיראנית: ברירת מחדל או תוכנית אסטרטגית ומחושבת היטב?

מדוע איראן, בניגוד לכל מדינות העולם וויתרה על הקמת טייסות קרב חדישות ככוח עיקרי ובחרה להשקיע בתוכנית הטילים והכטמ״מים?

תובנה שהתגבשה במלחמת העולם השנייה היא ש"מי ששולט באוויר – שולט בשדה הקרב". מאז מלחמת העולם השניה, מעצמות העולם משקיעות מיליארדים בפיתוח מטוסי קרב, ומסוקי קרב מתקדמים ומרבית ממדינות העולם שואפות לעצב ולבנות חילות אוויר מודרניים מתוך הבנה ש"בלי עליונות אווירית, קשה להגן על עצמך ולנצח במלחמה כוללת". איראן שמחזיקה בטייסות קרב מיושנות במיוחד, עם כלי טיס שישראל הפסיקה להפעיל מזה שנים רבות - במקום לעצב את זרוע האוויר והחלל שלה עם טייסות קרב מודרניות וחדישות כדוגמת ישראל ומדינות המערב, החליטה איראן שלא ללכת עם המוסכמות הצבאיות הכלל עולמיות והשקיעה את מירב משאביה ואמצעיה בתעשיית טילים וכטמ״מים ענפה.

מה גרם לה לפעול כך? האם זהו צעד אסטרטגי מחושב או ברירת מחדל?

שנת 1978 (שנה לפני המהפכה האיראנית) הכירו את אחד הצבאות החזקים והמתקדמים במזרח התיכון ובעולם, צבא איראן

איראן של לפני ימי המהפכה - מדינה פרו מערבית חילונית ושותפה גדולה של מדינות המערב, של ישראל ובמיוחד של ארה״ב.

איראן נחשבה באותם הימים לאחת המדינות החזקות והמתקדמות ביותר, בעלת צבא מתקדם עם חיילים איכותיים וטייסים מהטובים ביותר, צבא בעל תקציבי ביטחון מהגבוהים בעולם ובעלת שיתופי פעולה רבים עם מדינות המערב ובהן ברית נאט״ו וארה״ב מהן גם רכשה את מרבית מהציוד הצבאי והאמצעים בהם מחזיקה עד היום.

חיל האוויר האיראני של לפני ימי המהפכה, נחשב לאחד מחילות האוויר הטובים באזור וכלל ציוד אמריקאי מהשורה הראשונה:

▪︎ הייתה למדינה היחידה (חוץ מארה״ב) שהפעילה את מטוס הF14 Tomcat ועם עסקאות גדולות נוספות בדרך.

▪︎ טייסות קרב מעולות שהפעילו את הF4 Phantom II ואת הF5 Northrop שנחשבו למטוסים מתקדמים ועוצמתיים.

▪︎ חלק גדול מטייסי איראן עברו הכשרות ואימונים מתקדמים בארה״ב ונחשבו לטייסים מנוסים ואיכותיים.

▪︎ מטוסי הקרב צוידו בחימושים מהמתקדמים בעולם, גם זרוע הים האיראני כלל צי עוצמתי ומתקדם ונחשב לאחד מהחזקים בעולם.

המהפכה האסלאמית באיראן - איראן משנה את פניה

המהפכה האסלאמית של 1979 באיראן הפכה את איראן במהירות למדינה בעלת אידיאולוגיה אסלאמית עמוקה ששינתה לחלוטין את פני המדינה כשמובילים אותה קווים קיצוניים של טיהור המדינה מערכים מערביים והחזרתה של איראן לזהותה האסלאמית תוך הובלת התנגדות לאימפריאליזם ולמערב ובעיקר לארה״ב ולישראל.

בעקבות המהפכה האסלאמית באיראן ורצף אירועים שהתרחשו לאחר מכן (כדוגמת משבר בני הערובה של ארה״ב), החלה הידרדרות חריפה ביחסי איראן ומדינות המערב אשר הגיעה עד לכדי הטלת סנקציות כלכליות כבדות של ארה״ב ומדינות האיחוד האירופאי כנגדה והפסקת שיתופי הפעולה הצבאיים כולל הגבלות על עסקים בינלאומיים עם המדינה.

כל אלה הביאו לפגיעה אנושה בכלכלת איראן והיו בעלי פוטנציאל ענק לפגיעה בביטחונה של איראן שכזכור, בעלת יכולות צבאיות המבוססות בצורה מוחלטת על טכנולוגיות מערביות - אמריקאיות.

ללא גישה לחלקי חילוף, הדרכה ויכולות התחזוקה של היצרניות, לא ניתן להמשיך את השימוש בטכנולוגיות הללו לאורך זמן בתנאים החדשים. בהתאם לכך בהדרגה מטוסי הקרב של איראן יצאו מכלל שימוש / השימוש בהם הופחת וככלל, הסבה איראן את טייסות הקרב שברשותה לטייסות יירוט במטרה להגן על שמי המדינה במקום משימות תקיפה.

צבא איראן שחווה פגיעה ביטחונית וכלכלית נאלץ לצלוח עמידה ביעדים חדשים של שלטון האייתולות ולבסס השפעת המהפכה במזרח התיכון. לטובת עמידה במשימה, איראן החלה בחיפושים אחר חלופות לנשק המערבי.

החיפושים אחר חלופות לנשק המערבי

כחלק מאידיאולוגיות איראן החדשות, רואה בעצמה איראן כמרכז עולמי של המהפכה האסלאמית וכמובילת ההתנגדות לשלטונות המערביים אשר רואה בהם כמובילי אידיאולוגיות פסולות הפוגעות באסלאם. אך כדי להצליח להוביל את המאבק, הבינה איראן כי עליה לשמר את כוחה הצבאי ואף לפתח אותו כך שישתווה לעוצמה המערבית.

רכש כלי טיס חדשים או פיתוח עצמי של מטוס קרב, למה לא בעצם?

איראן נתקלה בקשיים במציאת כלי טיס חדישים לצבאה אך עם השנים ביצעה מספר עסקאות רכש של מטוסים ומסוקים רוסים. יש שטוענים כי העסקאות בוצעו בלית ברירה על אף שכלי הטיס לא ענו על צריכה של איראן.

ולגבי פיתוח עצמי של כלי טיס ומטוסי קרב בפרט, ידעה איראן כי מדובר במשימה בלתי אפשרית מכמה סיבות:

פיתוח וייצור עצמאיים של מטוסי קרב זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור מדינה. הדבר מצריך ניסיון וידע הנדסי רב יחד עם השקעת תקציבי ענק של מיליארדי דולרים. גם מעצמות העולם הגדולות ביותר נמנעות מפיתוח עצמי ובדרך כלל מבצעות שיתופי פעולה עם מדינות נוספות. לאיראן המצויה תחת תנאי בידוד עם סנקציות כלכליות ומחסור בידע הדרוש היה ברור כי מדובר ברעיון שלא תוכל לעמוד בו. נוסיף ונזכיר כי מטוסי הקרב ברחבי העולם עוברים שדרוגים משמעותיים בזמנים יחסית קצרים כך שגם אם תפתח איראן מטוס קרב, ייתכן וכשתדרש לעשות בו שימוש יצטרך לעמוד מול כלי טיס אמריקאים חדישים אף יותר.
(לגבי האתגר הגדול, ניתן לקחת כדוגמא את ״פרויקט הלביא״ הישראלי שלגביו סיבת הביטול אמנם שנויה במחלוקת, אך על דבר אחד ניתן להסכים - פרויקט זה הביא לרעש ציבורי פוליטי סביב שאלת התקציב הרב שהושקע בפרויקט שרובו היה מימון אמריקאי).
אין פוטנציאל עסקי שיחזיר את הוצאות הפיתוח ויסייע לכלכלת המדינה. תחת חרם כלכלי, אף אחד לא ירכוש כלי טיס מאיראן. יתרה מזאת, איראן ששואפת לחזק את יחסיה עם רוסיה וסין, לא תסתכן בפיתוח כלי טיס שיאיימו על התעשיות שלהן.
מעבר לכל מה שציינו, מטוסי קרב פשוט לא היו נותנים מענה מלא לצרכי שלטון המהפכה שבאיראן. (ייתכן שכן, אבל תזדקק היא בהשקעה של מיליארדי דולרים במספר רב של טייסות, כסף שאין לה בהינתן המצב הקיים).

פיתוח התוכנית האיראנית לייצור טילים וכטמ״מים

החיפוש אחר החלופה הנכונה לאיראן, זו שתתתן מקסימום תמורה עבור מינימום השקעה - הביא את איראן להחלטה על השקעת כל משאביה בתוכנית לפיתוח עצמי של כטמ״מים וטילים. איראן מאמינה בכל כולה כי תוכנית זו היא החלופה הטובה ביותר למטוסי הקרב שהתקשתה להשיג וכי חלופה זו אף תכלול יתרונות רבים שלא תשיג בטייסות הקרב. יתרונות שיסייעו לחזק את כוחה של איראן ולבסס את השפעתה בצורה מהירה ומשמעותית.

כדי לבסס את השפעתה במזרח התיכון, אימצה איראן אסטרטגיות סדורות לפיהן מקפידה לפעול בשביל להגשים את יעדיה. דוגמאות לכך היא יצירת מכנים משותפים בין קהילות מוסלמיות ברחבי העולם (כדוגמת קידום ותמיכה במאבק הפלסטינים בישראל) לטובת ראייה באיראן כגורם התומך והמאחד או דפוסי הפעולה הקבועים הכוללים התבססות באזורים מוחלשים (עיראק, לבנון, תימן) ותמיכה במיליציות השיעיות תוך כדי חינוך דתי המקדם תפיסות איסלאמיסטיות במקום לאומניות. בכך מצליחה לקדם נאמנות פרו איראנית כעדיפות העליונה אצל אותן המיליציות.

כיצד תוכנית הטילים והכטמ״מים מעניקה לאיראן

לתפיסתה תועלת אסטרטגית טובה ביחס לטייסות קרב?

1. עצמאיות שמפתחת ביטחון ויצירת יכולות הרתעה

פיתוח תעשיית ייצור עצמאית מעמיד את איראן במעמד אחר, כ״מעצמה״, מדינה עצמאית שאינה תלויה עוד בתמיכת מדינות חוץ מה שמעניק ביטחון גבוה למדינה.
איראן מחזיקה במלאי ענק של טילים בליסטיים, כטמ״מים וטילי שיוט. הנשקים הללו בעלי יתרונות רבים ועם פוטנציאל נזק ענק שמאפשר לאיראן לייצר הרתעה כמדינה בעלת יכולות לחימה מתקדמות ולזכות בתשומת לב אזורית ותמיכת מיליציות שיעיות.

2. עלויות הייצור והתחזוקה

עלויות הטילים הבליסטיים האיראנים מוערכת כבין 500,000 דולר, עד 5 מיליון דולר כתלות בסוג ובאיכות הטיל ועלויות טילי השיוט האיראנים מוערכות כבין 200,000 דולר למיליון דולר ליחידה. העלויות המוערכות לייצור כטמ״מים איראנים (כטמ״מ נפץ לטווחים בינוניים) עומדות על בין 20 - 70 אלף דולרים וכשמדובר בכטמ״מים המשרתים צבאות פרוקסי קרובים למדינות האויב (כמו חזבאללה-ישראל), העלויות פוחתות עוד יותר. מנגד, הקמת טייסת קרב מתקדמת, עלותה - מיליארדי דולרים
(ללא חישובי תחזוקה מתמשכת, שדרוגים, חימושים, שעות טיסה והכשרת צוותים).

3. ביסוס השפעתה של איראן במזרח התיכון והקמת צבאות פרוקסי בעלות יכולות לחימה

כדי לבסס את עצמה באזורים מוחלשים ולזכות בתמיכתם של המיליציות השיעיות, איראן מעניקה גם תמיכה כלכלית וצבאית במיליציות. חימוש המיליציות השיעיות והפיכתם לפרו איראניים - יוצר את מודל צבאות הפרוקסי של איראן, מבסס את השפעתה ויוצר מאזן כוחות אזורי לתפיסתה של איראן.

פרויקט הטילים והכטמ״מים לראיית איראן מביא איתו יתרון ענק בכל הקשור לביסוסה במזרח התיכון ע״י חימוש המיליציות השיעיות וזכייה באמונם.
איראן פיתחה אסטרטגיית לחימה אסימטרית עוצמתית ולראייתה, הקמת זרועות פרוקסי איראניות מחומשות היטב שבמידת הצורך ישמשו אותה במלחמה כוללת עם ישראל / ארה״ב זהו אינטרס עליון ליצירת הרתעה ואף לספק לה יכולות תקיפה עוצמתיות שמתגברות על איומי אויביה. זרועות הפרוקסי מאפשרים לאיראן להכתיב את תנאי הלחימה במרחב האזורי בטווחים הקצרים והארוכים בצורה זולה יחסית שמקשה על האויב ובנוסף לכל מאפשרת לה ״להישאר מחוץ לתמונה״.

טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטמ״מים.

בואו נכיר את היתרונות והחסרונות של כל אחד

האם הטילים וכלי הטיס המאוישים מרחוק - האיראנים באמת יכולים להוות תחליף לחיל אוויר ולצלוח משימות תקיפה? תשפטו בעצמכם..

נתחיל ונאמר כי טילים בליסטיים לאורך השנים נתפסו כנשק לא מדויק, בעלי סטיית פגיעה גדולה מאוד. את העשורים האחרונים השקיעה איראן בדיוק הטילים שלה ע״י ציודם במערכות נווט לווייניות ומערכות אינרציאליות ובשנים האחרונות אף שילבה מנועים בעלי יכולת ניהוג של הטילים הבליסטיים בשלבי הטיסה החופשית / שלב החדירה לאטמוספירה.

טילים בליסטיים איראניים

את מרבית מזמן הטיסה (כ80%) יבצע הטיל במסלול בליסטי מחוץ לאטמוספירה כשהוא טס במהירויות גבוהת במיוחד שעשויות להגיע למאך 5 (6,000 קמ״ש) ואף יותר כך שיגיעו לישראל בזמן מוערך של עד 12 דקות.
על פי הערכות, איראן מחזיקה בארסנל ענק של טילים (למעלה מ2,000) ועל פי מקורות זרים אחרים, למעלה מ4,000. הטילים בעלי ראשי קרב של בין 500 ק״ג ל1,000 ק״ג בממוצע. איראן טוענת כי הטיל הבליסטי החדיש שפיתחה ״חוראמשהיר״ בעל ראש קרב של 1,800 ק״ג.
זיהוי טיל בליסטי מצריך ייכולות הגנה מתקדמות ויקרות שכן טס מרבית מהזמן מחוץ לאטמוספירה. בנוסף לכך, ההגעה המהירה למטרה מצריכה זמן תגובה מיידי של המדינה המתגוננת ומחייבת יירוט של הטיל ע״י פגיעה ישירה של המיירט בטיל הבליסטי בגלל מהירות הטיל הגבוהה וזוויותיו. (זאת בניגוד למערכות אחרון כדוגמת כיפת ברזל - עבורה, מיירטי הטמ״יר לא מצריכים פגיעה ישירה באיומים)
איראן מכירה בכך שלישראל יכולות ההגנה האווירית המתקדמת בעולם אך עם זאת, אין הגנה מוחלטת ומערכות היירוט הישראליות מתקשות ליירט טילים שמשוגרים בקצב אש גבוה, כמו כל מערכת הגנה אחרת. איראן בונה על יתרון זה שלה כבסיס הרתעה כנגד ישראל - שיודעת כי אם איראן תרצה לפגוע במטרות ישראליות, תצלח זאת בסבירות גבוהה בזכות שמירה על קצב אש גבוה.

ובמתן התייחסות לתקופה זו בה ישראל חוותה מתקפות איראניות, ישראל מודעת לקשיים הקיימים וכמו איראן - נערכת בהתאם וכפי שכבר פורסם, ארה״ב העבירה לישראל מערכות הגנה מתקדמות מסוג THAAD בעלות יכולות הדומות לשל מערכת החץ 2.

טילי שיוט איראניים

מהירות טיסה נמוכה משמעותית משל טיל בליסטי - זמן הגעתו מאיראן לישראל עומד על עד שעתיים אך עם זאת, טילי השיוט ידועים כנשק מדויק במיוחד. לאורך טיסתם מונהגים ומנווטים עם מערכות GNSS לוויניות, מערכות אינרציאליות ובחלק מהמקרים גם מערכות עקיבת שטח.
טווח טיסה גבוה של למעלה מ1,200 ק״מ.
בניגוד לטילים שמבצעים מסלול בליסטי קבוע המביא לכך שפשוט יותר לאתרם - טילי השיוט נשלטים בדרכם אל המטרה מה שמאפשר לתוקפים להתחמק ממערכות הגנה / זיהוי, לתמרן ולבצע מסלולי טיסה בגבהים נמוכים במיוחד - מה שמאפשר חמיקה ממכ״ם ומקשה על מערכות ההגנה לבצע יירוטים.

היערכות ישראל ליירוט טילי השיוט כוללת פריסת סוללות הגנה מסוג ״כיפת ברזל״, ״פטריוט״ ו״קלע דוד״.

במתקפות האיראניות, ישראל, ביחד עם בנות בריתה ושותפות אסטרטגיות (בהן אפילו ירדן) הצליחו ליירט כמעט את כל טילי השיוט ששוגרו באמצעות מטוסי קרב ומערכות אחרות - כשטילי השיוט היו הרחק מגבולות ישראל.

כלי טיס מאוישים מרחוק

על כלי הטיס המאוישים מרחוק הרחבנו רבות במאמרים נוספים באתר אך נסכם את היתרונות הבולטים שבשימושם:

העלות הזולה מאפשרת ייצור המוני.
לכטמ״מ יכולות חמקניות טבעיות שהן חתימת מכ״ם נמוכה הנובעת מגודלם המזערי, תצורתם והחומרים המרכיבים את הפלטפורמות. המנועים החשמליים (במידה ואלה מותקנים), גודלם המזערי והחומרים המרכיבים את כלי הטיס - מקשים על זיהוי האיומים ע״י חיישנים תרמיים בטווחים ארוכים. כמו כן, ניתן לשגר את הכטמ״מ בתצורות ״שגר ושכח״ (״נווט מסלול מוגדר מראש״) ולהימנע מתקשורת מפעיל מה שמבטל את יכולות יירוט התדרים של חלק ממערכות הזיהוי. בנוסף לאלה, ניתן להפעיל את כלי הטיס הללו בגבהים נמוכים במיוחד ובמהירות נמוכה ובכך להקשות עוד יותר את מערכות הזיהוי ואת האפשרות ליירט אותם.

המתקפה האיראנית באפריל 24, כללה שיגור של נחילי כטב״מ לעבר ישראל. מתקפה זו, ביטלה הלכה למעשה את יכולות החמיקה של הכטמ״מים (עשרות כטמ״מים אשר טסים בתצורת נחילים דווקא מסייעת לאיתורם). באותה המתקפה, יורטו כל הכטמ״מים.

האם לדעתכם, תוכנית הטילים והטכמ״מים האיראנית היא תוצאה של אסטרטגיה מדינית וצבאית - מוצלחת והייתה להחלטה טובה ונכונה מאשר השקעה בפיתוח טייסות קרב חדישות?

״תוכנית הטילים והכטמ״מ האיראנית: ברירת מחדל או תוכנית אסטרטגית ומחושבת היטב?״ מאמר זה עוסק ביתרונות של תוכנית ייצור הכטמ״מים והטילים - האיראנית ואינו מהווה סקירה מלאה של אסטרטגיות הסכסוך הישראלי - איראני או מימוש האידיאולוגיה האיראנית. נושאים רבים משפיעים על זירות הקרב ועוד ישפיעו, כדוגמת חימוש חיזבאללה שלמרות מלחמת חרבות ברזל - עדיין מחזיק על פי הערכות באלפי טילים מדויקים ארוכי טווח וכמובן שפרויקט הגרעין האיראני שכעת עומד בפני צומת דרכים דרמטית במהלך השיחות הישירות של איראן עם הנשיא טראמפ ועוד נושאים רבים נוספים.

מצאתם טעות במאמר? יש לכם הצעות לשיפור התכנים או רעיונות למאמרים מעניינים?

נשמח לשמוע אתכם! כתבו לנו בכתובת הדוא״ל שלנו office@stabilize.co.il או בוואטסאפ למספר 055-2629981.