למה מערכות הזיהוי מתקשות לאתר כטב״מים? אבל מסתדרות נהדר עם זיהוי רקטות וטילים?

״איום הכטב״מ״ - צמד המילים הללו, הן דבר המוכר לכל צבאות העולם.

בישראל, הפך לאחת הכותרות המככבות ביותר, ומזוהה בעיקר עם ארגון חיזבאללה וגורמים נוספים כמו איראן ושלוחותיה בעיראק וגם ע״י החות׳ים שבתימן.

הבעיה המרכזית המיוחסת לאיום הכטב״מ זו העובדה שמערכות זיהוי איומים אוויריים, מתקשות לזהות את הכטב״מ ולעתים לא מזהות אותו כלל.

אז, כיצד המערכות הללו עובדות? למה הן מתקשות לאתר כטב״מים?

הבאנו לכם את כל התשובות במאמר>>

נתחיל ונאמר, כי מערכות זיהוי איומים אווירים הן מכלול של מספר רב של מערכות הכוללות מצלמות מעקב, מעקב לייזר, חיישנים תרמיים, מכ״מים, מערכות לוחמה אלקטרונית המנטרות ת דרי תקשורת ועוד..

במאמר זה, נתייחס לשתי המערכות העיקריות והן המערכות התרמיות ומערכות המכ״מ.

חיישנים תרמיים

חיישנים תרמיים הם חיישנים הממפים את המרחב ומזהים פליטות חום. מערכות תרמיות עובדות נהדר עם איתור איומים כמו רקטות, טילים ומטוסים בגלל כמה מאפיינים ההופכים אותם לקלים לזיהוי. ראשית כל, מנועים גדולים המגיעים לטמפרטורות גבוהות מאוד. נוסף לכך, שטח הגוף שלהם די גדול ובטמפרטורה גבוהה מאוד המקלים על זיהויים.

מכ״מ (מגלה כיוון ומרחק)

זו מערכת העושה שימוש בגלי רדיו לטובת זיהוי ומעקב של עצמים במרחב, לדוגמא:

איתור כלי שיט, כלי טיס, להקות ציפורים, איומים אווירים (כגון טילים ורקטות) ואפילו מידע מטאורולוגי.

מערכות המכ״מ ״משגרות״ גלי רדיו בתדרים קבועים וכאשר אלה ״פוגשים״ בעצמים במרחב, מתבצעת ״החזרה״ של התדר אל המכ״מ וזה יודע לחשב את המרחק של האיום, הגודל שלו, צורתו, מהירות הטיסה שלו ועוד.

קיימים סוגים שונים של מכ״מים הפועלים בתדרים בתחומי הגל הגבוה (תדר נמוך) או הגל הנמוך (תדר גבוה).

ככל שהתדר יהיה נמוך יותר (גל גבוה יותר):

• ניתן יהיה לנטר איומים במרחק רב יותר.

• אולם ״קצב הרענון״ יהיה איטי יותר ותתקבל ״תמונת מצב ברזולוציה נמוכה יותר״

  (פחות ברור).

• ניתן יהיה לנטר מטרות נסתרות יותר בזכות היכולת לעקוף מכשולים ולחדור לחומרים מסוימים.

ככל שהתדר יהיה גבוה יותר (גל נמוך יותר):

• האיום המנוטר יהיה ברור יותר.

• אולם יאותר בטווח שיהיה קצר משמעותית, ובדרך כלל רק כזה שבקשר ישיר בין המכ״מ לאיום.

• מכשולים מהווים כמכשולים משמעותיים שמונעים מהמכ״מ לזהות את האיומים.

שילוב של המערכות והחיישנים הקיימים, מביא להפקת מידע רב מועבר למערכות אלגוריתם מתקדמות המסוגלת להפיק מהמידע הקיים - מידע ממוקד כמו זיהוי ודאי של האיום (עד לכדי זיהוי סוג כלי הטיס הטס, סוג הרקטה/טיל וכו׳). (ע״י חישובים המתבצעים ע״י חישוב מהירות הגל [במהירות האות - נתון ידועה], חישוב זמן המפגש של הגל עם האובייקט [נגזרת של כך מהווה נתון המרחק] וחישוב הפרשים בין כל גל).

האלגוריתם מסוגל להשוות את המידע הנאסף בזמן אמת - למידע שכבר נאסף הכולל מאפיינים ספציפיים של איום.

אך חשוב להבין כי כל זה יקרה, רק וכאשר יתקיימו התנאים המאפשרים הפקת די מידע.

מכ״מים

המערכות הללו, מצטיינות כל כך באיתור רקטות, טילים, מטוסי אויב וכו׳ אך מדוע הן מתקשות כל כך עם איום הכטב״מ?

כדי לענות על השאלה הזאת, נעבור על הקשיים והחסרונות של מערכת מכ״מ ושל המערכות התרמיות.

המון גורמים משפיעים על המערכת

בניהם:

• מזג האוויר.

• מרחבים הרריים - מהווים מכשול למכ״מ (יתכן שלפני שהגל יפגוש את הכטב״מ - יישבר בעקבות הר)..

• מכשולים כגון בניינים, עצים וכו׳.

• שיבושים מכוונים.

• מרחק משתנה.

• תנועת המטרה עשויה להשפיע על אפקט הדופלר המתרחש ויכולת המעקב.

• להקות ציפורים.

• מהירות האובייקט הנעקב.

וגורם משמעותי נוסף הוא המטרה המנוטרת (האיום)

ככל שהאובייקט יהיה גדול יותר קל יהיה לאתר אותו.

ככל שינוטר במרחב פתוח יותר, קל יותר יהיה לנטר אותו.

החומרים וצורת הבניה של האיום משפיעים גם הם על יכולות המכ״מ.

והכטב״מ? הוא מכיל המון גורמים הנותנים לו ״יכולות חמקניות טבעיות״ המקשות מאוד על מערכות הזיהוי.

מבנה המרכב ייחודי וגודל הכטב״מ זעיר

הם בנויים מחומרים מרוכבים המאפשרים החזרת אות מוחלשת ושמירה על טמפרטורה נמוכה ביחס לגוף הנחשף לשמש ישירה, הם בנויים בתצורת מבנה ייחודית המקשה גם היא על החזר האות למכ״ם וגודלם זעיר ומקשה מאוד על המכ״מים לאתרם.

הם בעלי מערכת הנעה חשמלית

מערכת ההנעה החשמלית היא עניין רציני בכל נושא האיתור.

בניגוד להנעת בעירה, סילונית או בוכנה אחרת שלהן טמפרטורות עבודה גבוהות המאפשרות זיהוי חד משמעי ומעקב אחריהם, ההנעה החשמלית שקטה והמנוע פועל בטמפרטורה נמוכה מאוד.

תצורת השיגור

תצורת השיגור ״שגר ושכח״ היא צורה בה הכטב״מ מבצע מסלול משימה המוגדר לו מראש במחשב הטיסה ואין לו כל צורך בתקשורת ישירה עם המפעיל. כך פחות תדרים ניתנים לגילוי ע״י מערכות לוחמה אלקטרונית.

שימו לב שהכטב״מים שאנו מדברים עליהם, הם בעיקר אלו הנפוצים בקרב אויבינו ולהם מאפיינים דומים הנכללים בקטגורית הכטב״מים הזעירים.

איך זה מתקשר לצפון?

לצערנו בצפון המון קשיים על מערכת האיתור.

מדובר באזורים הרריים, מה שמאפשר טווח זיהוי מצומצם מאוד. הכטב״מים זעירים, משוגרים בגובה נמוך מאוד מה שמקשה גם כן - על הזיהוי.

והם עונים על המאפיינים המביאים יכולות חמקניות עבורם.

אז מה הפתרונות? כיצד מתמודדים עם איום הכטב״מ?

1. כפי שכבר ציינו קודם.

   מערכות הזיהוי משתפרות כל הזמן.

   האלגוריתמים בשיתוף בינה מלאכותית, לומדים את השינויים, דפוסי הפעולה ולומדים לזהות ולהבדיל בין עצמים תמימים מעופפים כמו ציפורים - לבין כטב״מים.

2. צה״ל פורס יותר ויותר מערכות זיהוי, בנקודות אסטרטגיות.

   פריסה רחבה יותר, מאפשרת יותר סיכויים לזיהוי איומים.

3. נוקטים במקדמי זהירות ( ״כשיש ספק - אין ספק״).. לעתים אנו שומעים על התראות שווא, בשל זיהוי שגוי. הדבר קורה כאשר יש ספק לגבי שוב, ציפור תמימה.. לבין כלי טיס עוין.

4. איסוף מודיעין ותצפית על האויב - מאפשר לזהות נקודות שיגור וגם שיגור של כאלה, והפעלת התראה מוקדמת.

5. ציוד זיהוי מוטס/מופרח - מערכות אוויריות מוטסות או מופרחות מעל לנקודות מכשול, מאפשרות לזהות איומים אוויריים ולהתגבר על מכשולים כמו אזורים הרריים.

6. שיתוף פעולה עם מדינות אזור ומעצמות המגדילות את פריסת מערכות הזיהוי.

7. לוחמה אלקטרונית ושיבושי הGPS הם גורם מונע חשוב אשר בסבירות גבוהה, מנע מכטב״מים רבים לחולל נזק ולבצע משימותם בישראל.

וחשוב לזכור כי צה״ל מחזיק בעוד המון מערכות נוספות, גם כאלו שלא דנו בהם במאמר, מבלוני תצפית, עד מצלמות אופטיות חכמות ועוד מערכות שהמידע עליהן חסוי.

מהצד שלנו, עלינו להקשיב להנחיות פיקוד העורף. יש להמנע מלצלם ולתעד איומים גם אם אין אזעקה ברקע!

הקפידו לשהות במרחב מוגן אם והתקבלה התראת צבע אדום ובין אם יש ספק לזיהוי של איומים כאלו במרחב.

שמרו על עצמכם.

טוסו בזהירות.

וסמכו על מערכת הביטחון ועל צה״ל.

מצאתם טעויות במאמר? יש לכם הצעות לתיקון? כתבו לנו!

office@stabilize.co.il