עילוי ממונע -VTOL

בשנים האחרונות, אחת מתצורות כלי הטיס המוטסים מרחוק - הבולטות במיוחד היא תצורת ״עילוי ממונע״ - VTOL.

הVTOL - כשמו הוא  ( A Vertical Take-off and Landing) כלי טיס בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית, בדומה ליכולות מסוקים, בלונים פורחים וגם רבי להב (רחפנים). בעברית, מכונה כ״עילוי ממונע״ וגם מוגדר כך על ידי רשות התעופה האזרחית.

stabilize vtol

מה היתרונות שלו ולמה צריך כזה דבר?

לכלי טיס מתצורה זו יתרונות בולטים על פני מטוסים בעלי כנף קבועה הנדרשים למסלולי המראה וכן יתרונות בולטים על פני מסוקים (כנף קבובבת) ורבי להב.

ראשית כל - יכולת ההמראה האנכית:

כלי טיס מתצורה זו, לא חייבים מסלול המראה עליו יבצעו את כל הליכי ריצת ההמראה והגישה לנחיתה. הם יכולים להמריא מכל מקום מישורי הרחוק מספיק ממכשולים ומספק תנאים בטוחים להמראה ונחיתה ומרבית מהם אף לא נועדו לבצע פעילות במסלול של שדה או מנחת.

אפשרות זו, מספקת גמישות בביצוע משימות הדורשות המראה ונחיתה מיידיים או המנ״ח (המראה ונחיתה) באזורים בהם כלי טיס אחר הזקוק למסלול, לא יוכל לנחות כמו בספינות, אזורים אורבניים ועוד.

יתרונות כנף קבועה ושילוב יכולות הVTOL מבטיחות ביצועים גבוהים ובטיחות גבוהה יותר:

כפי שציינו, כלי טיס בעלי כנף קבועה בדרך כלל מסוגלים לבצע משימות הדורשות טווחי טיסה גבוהים יותר וזמני הטיסה גבוהים גם כן אך בבטיחות ובביצועים יתרונות נוספים לכנף הקבועה, כמו יציבות סטטית חיובית של כלי טיס בעל כנף קבועה ויציבות דינמית אדישה. כמו כן, כלי הטיס הללו מסוגלים לטוס ברום טיסה גבוה יותר מכלי הטיס ״הכבדים מן האוויר״ כמו כנף סובבת ורבי להב ובצורה בטוחה יותר. שילוב יתרונות אלו עם של עילוי ממונע, משפרים את הבטיחות במקביל. עילוי ממונע בכשל בטיסה, יוכל לעבור לטיסה אנכית ולבצע נחיתה בכל מקום המאפשר זאת בניגוד לכנף קבועה הצריכה מסלול לטובת נחיתת חרום. (או אזור עם תנאים המאפשרים זאת כאשר הסבירות למצוא זאת בהשוואה לעילוי ממונע, נמוך משמעותית).

לחילופין, יוכל לדאות עם יחווה כשל כגון כשל מנועי.

היתרונות הבולטים של העילוי הממונע המאפשרים יכולות גבוהות של כנף קבועה אך עם גמישות של רב להב, מביאים לניסויים רבים בעולם המסתמכים על תצורה זו.

החל מהובלת משלוחים לטווחים ארוכים, עד הובלת בני אדם ועוד.

לפני שנסכם, נגע בחסרונות הקיימים..

החסרון הבולט הראשון הוא בבטיחות כלי הטיס: ציינו לשבח את יכולות הבטיחות הגבוהות המתאפשרות אך יחד איתן, קיים נושא אחד המהווה מטרד וגורם סיכון מרכזי בתצורה זו והוא הליך המעבר בין טיסה אנכית לאופקית וההפך, הליך זה מכונה ״מעבר״ (או Transition) ומרבית מתאונות כלי הטיס בתצורות אלו, מתרחשות בזמן ביצוע מעבר בגלל הרגישות הקיימת בתהליך.

חסרון נוסף הוא הפגיעה ב״יעילות״ של תצורת כלי הטיס מרבית מכלי הטיס המוטסים מרחוק בתצורת העילוי המונע מורכבים כך שלהם בדרך כלל ארבעה מנועים המורכבים על כלי הטיס בדומה לרב להב. הדבר מייצר גרר רב ומוסיף משקל על כלי הטיס, מה שפוגע בביצועיו, בהשוואה לכלי טיס בעל כנף קבועה. קיימים כלי טיס בעלי מנועים המשנים את צורתם (״הטיית רוטור״), בכך אותם המנועים המשמשים להמראה ולנחיתה הם אלה המשמשים גם כמנועים העיקריים המייצרים את דחף כלי הטיס. בעת ביצוע ה״מעבר״, המנועים מוטים בהדרגה ובכך מאפשרים ביצוע מעברים בצורה בטוחה יותר אך כל הסיפור מייקר את כלי הטיס, מקשה את התחזוקה הטכנית השוטפת ולא תמיד בהכרח ישפר את יעילותו.

לסיכום, תצורת ״העילוי הממונע״ צוברת תאוצה ברחבי העולם.

תצורה זו מאפשרת ביצוע משימות רבות ועם פחות מגבלות מכלי טיס אחרים, בזכות היכולת לשלב את היתרונות שבכל תצורה.

כמו כן, ניסויים רבים ברחבי העולם מסתמכים על תצורה זו בזכות יכולותיה.

מכשול הבטיחות בביצוע המעברים, הוא אתגר העומד בפני כלי טיס בתצורה אך לא מדובר במגבלה גורפת.

הטכנולוגיה משתפרת בכל יום ובמידה והמפעילים של כלי טיס בתצורה זו ידאגו לתחזק אותו בצורה נכונה ולשמור על כשירות צוות ההפעלה שלו, יוכלו להתגבר על מכשול זה.

טוסו בטוח!

נתקלתם בטעות? יש לכם הצעות לשיפור המאמר? נשמח לשמוע! צרו עמנו קשר office@stabilize.co.il